ביקור במתחם הקבר בן גוריון, יש לכתוב ב-WAZE רחבת הקבר דוד ופולה בן גוריון

משך הטיול: כשעה

מסלול: קל ונגיש

דוד בן גוריון, ראש ממשלתה הראשון של מדינת ישראל, היה גם הפוליטיקאי הראשון, ובין היחידים, שביקשו במפורש שלא להיקבר בחלקת גדולי האומה שבירושלים. הוא ביקש להיטמן במקום שאהב כל כך – הנגב, וקיווה שכך, גם לאחר מותו יבטיח את עלייתם של המוני הישראלים אליו. הוא ראה בהפרחת השממה אידיאל ולאחר שנתקל ב-1953 בחבורה של נערים ונערות בשדה בוקר, החליט בליבו שיום יבוא ויצטרף אליהם להגשמת חזונו. בן גוריון היה מודע לאהבת העם אך דווקא זו לא עזרה לו כשניסה להתקבל לקיבוץ. לבסוף, לאחר הצבעה סוערת, הוחלט לקבלו לשדה בוקר ברוב של קול אחד. את שנות חייו האחרונות בילה בשדה בוקר ומצריפו, גם כשפרש מעשייתו הפוליטית, הקפיד להתכתב עם ילדים וילדות מרחבי הארץ ולענות על שאלותיהם. פולה, אשתו, הלכה לעולמה חמש שנים לפניו. כשנפטרה, בחר בן גוריון במקום זה את אחוזת הקבר לשניהם.

מהחניה נתקדם בשביל קצר המוביל לרחבת הקבר. השביל נראה כמו קניון מדברי, בו חלוקי נחל וסלעים מקומיים. משני צידיו צמחיה ארץ ישראלית שכמו נתקבצה לכאן מרחבי הארץ לחלוק לבן גוריון ולרעיתו כבוד. מקצה רחבת הקבר נשקף נופם המרהיב והאין סופי של נחל צין ושל רמת עבדת, נופים מדבריים ששבו את ליבו של בן גוריון.

בן גוריון נפטר בגיל 87 והיה אהוב ומוערך עד יומו האחרון. ספד לו שמעון פרס:

"מיהרתי לבית החולים בתל השומר. הוא שכב פרקדן, מצחו הגדול והחיוור, שכמו נחצב משיש, היה עטור ברעמת שערותיו הלבנות. היה בו שקט מוזר ומדהים. חשבתי שהנה, לראשונה בתולדותיו, זכה למנוחה מלאה, סופית. תופעת טבע נדירה נכנעה להוראת הטבע, שאין מנוס ממנה. בחדר עמדה יתמותו של עם".

כל המידע הנמסר בעמוד זה הינו בגדר מידע כללי בלבד. השימוש במידע הוא על דעת ובאחרויותו הבלעדית של המטייל בלבד. באחריות המטייל בלבד לבדוק מראש, כולל מול הגופים המוסמכים האם מסלול הטיול מתאים לאופי ולזהות המטייל/מטיילים, למזג האוויר, ולמכשולים ועוד.